לבנה מושון, סופרת ועיתונאית, כותבת למבוגרים ולילדים, נולדה וגדלה בשכונה דרומית בתל אביב. למדה בתיכון הממלכתי דתי תלפיות, וסיימה תואר ראשון בחינוך וגיאוגרפיה (1976) באוניברסיטת בר אילן. עבדה כמורה וכמספרת סיפורים בליווי בובות 23 שנה בבית ספר באור יהודה. בוגרת סדנאות מת"ן להנחיית כתיבה יצירתית.
פרסומיה הראשונים הופיעו ב-1979 במסגרת הפיקוח על החינוך המוסיקלי במשרד החינוך בסדרה שנקראה "שירים מספרים", ובה כתבה על דרך הולדתם של שירים עבריים שהם מנכסי צאן הברזל של הארץ. כתיבת הסדרה נמשכה בשבועון "דבר לילדים", ואחר כך ביורשו "כולנו", שבמסגרתם פרסמה כתבות, מדורים סיפוריים ("ציוני דרך", "מדענים יהודים") וסיפורי ילדים במשך כ-20 שנה. כתבה במעריב לנוער, פשוש, צ'ופר וראש צעיר. כן כתבה כפרלינסרית בעיתוני מבוגרים, כמו: מעריב וירחוני נשים (נעמ"ת, עולם האישה, במת האישה ועוד), במוספי הילדים: מעריב לילדים, ידיעות אחרונות לילדים, ובכתבי עת מגוונים בתחומי האמנות והדפוס. בשנים 1999-2012 כתבה בביטאוני החינוך של הסתדרות המורים "שיעור חופשי" ו"אתרוג".
סיפוריה הקצרים למבוגרים התפרסמו בבמות ספרותיות, כמו: "צפון", "מאסף ירושלים", "שדמות", "פרוזה", "אפיריון", "מהות", "פטל", "המסדרון", "בין סגול ובין תכלת", ובכתבי עת מקוונים, כגון: זוטא, המוסך, סלונט, מוטיב, בכיוון הרוח, קול ההמון, הפנקס (לספרות ותרבות ילדים), ג'ואיש ריויו נט (טורונטו), ועוד. סיפורי ילדים שלה הוקראו ברדיו (קול ישראל, רשת א') בתוכנית "עוד סיפור אחד ודי", וכן בערוץ הטלוויזיה החינוכית.
ב-1981 יצאו לאור שני ספריה הראשונים: "
זרעים של חלומות" (אסופת סיפורים על 42 אישים בתולדות ארץ-ישראל. האסופה התבססה על מדור "ציוני דרך" שכתבה במשך שלוש שנים בעיתון "דבר לילדים") ורומאן בשם "
חוט צמר כחול". ב- 1988 כתבה שני ספרים לחגיגות ה-40 שנה למדינת ישראל:"
מסע על פני 40 שנה" ו"
מדינת ישראל שלנו" (הוצאת קרן קימת לישראל).
מאז יצאו לאור עוד כ- 40 ספרים נוספים. הרומאן "
אהבה חמוצה" (הוצאה משותפת לאגודת הסופרים והוצאת תמוז, 1995); הרומאן "
שתיקת הצמחים" זוכה מועמדות פרס ספיר 2015 ברשימה הארוכה (הוצאת עם עובד, 2014); הרומאן "
כריתה", (הוצאת דני ספרים, 2019). קובץ סיפורים בספרדית "
נשיא בא לביקור" (2014, מדריד, הוצאת אדיטורייל פופולאר). השתתפה באנתולוגיה "זכויות יוצרות" (פיוטית, 2015), ובשתי אנתולוגיות בספרדית (יצאו לאור בדרום אמריקה ב- 2008-2010).
כמו כן הוציאה לאור את ספרי הילדים והנוער הבאים: "
מורטת החוטים"( 2001), "
חנה חצי בננה" (2000), 7 ספרים בסדרה "פתגמים מספרים" (2000), כמו: "
לא הביישן למד", "
טעות לעולם חוזרת", "
אם אין אני לי מי לי", ועוד. ובנוסף: "
מר גדיש האדיש חזר להרגיש" (1999), "
המאפיה של הקוקיה" (1996), "
האיכר והסוס הנאמן", "
עץ המטבעות" ואחרים. ב-1996 יצאו לאור 10 ספרים בסדרה "סיפורי ניבים", כגון: "
הלך החבל אחרי הדלי", "
מעז יצא מתוק", "
לא דובים ולא יער", ועוד (הוצאת מודן). השתתפה באנתולוגיות לסיפורי ילדים, כמו: "
ארץ צפון" (קרן קימת לישראל,
1990), "
מגירות" (1998), "שמור בלב" (1999),
"
סיפורים עם כנפיים – הילד שעלה מן הים" (הקיבוץ המאוחד 2005) ו"
מצעד האביב – סיפורי טבע" (דני ספרים 2015), וכן: חג לי בלב, א' וב', אסופת שירי חג, הוצאת סמינר הקיבוצים, (1998), איזה יום, איזה יום, סיפורים ושירי סתיו, הוצאת סמינר הקיבוצים, (2000), סדרת נוני, סיפורים ושירים לילדי גנים, הוצאת ש.ע.ל, נתניה (1995).
בנובמבר 2008 ראה אור בהוצאת "כתר" ספרה לבני הנעורים "
מכתבים מגבעת הזבל", עליו זכתה בפרס אקו"ם תחת השם המקורי "לאבא שלי קוראים ארוין".
פרסים נוספים: במרץ 2009 זכתה בפרס אקו"ם על יצירה למבוגרים שהוגשה בעילום שם "האם אתה כואב אותי" (לא יצא לאור כספר). קודם לכן, ב-1986, זכתה בפרס יצירה מטעם קרן תל אביב לספרות ואמנות. ב-1995 זכתה בפרס טשרניחובסקי מטעם אגודת הסופרים על ספרה "
אהבה חמוצה". ב-1995 זכתה במלגת "סופר-מורה" מטעם אגודת הסופרים-משרד החינוך. בשנים 2009-2007 השתתפה במפעל "סופר אורח" מטעם משרד החינוך, והופיעה במפגשים ספרותיים בבתי ספר ברחבי הארץ.
נשואה, אם לשתי בנות ובן, מתגוררת בגבעת שמואל.
