לבנה מושון
כלת פרס ראש הממשלה לשנת תשפ"ב, 2022

"אני עומדת ליד הקיר וכותבת לך לאורך שלושה מטרים, וחוזרת וכותבת עוד שלושה מטרים, בכתב יד צפוף, באותיות מסודרות, יש לי עוד הרבה שורות של שלושה מטרים להגיד לך, ואחר כך ארד עוד שורה למטה, ולאט לאט אכרע על הברכיים ואצעק, ואם לא יספיק לי הקיר הזה אעבור לקיר הבא, כי המחסן גדול, אף אחד לא מסתכל מה שאני מקשקשת על הסיד הלבן, ואם ייגמרו הקירות אעבור לארון, לדלתות של המחסן, על התריסים. מה זה אומר עלי? שיצאתי מהגוף שלי לטייל בשיגעון?"
לבנה מושון. מתוך "שתיקת הצמחים"

המשך...
"כשעשה את הדרך ברגל לזוֹשָה בפעם הראשונה לפני חמישה חודשים, היה אמצע ינואר. לא חשב מה ישאל את זושה על אימא. מאז הביקור השתנה העולם, והתהפכו חייו. בקול מעושן וצרוד השיבה בטלפון כי ברצון רב תספר לו את מה שהיא יודעת, והוסיפה שחבל שלא שאל את אימא כשעוד היה אפשר, וחש עקיצה בבשר. אימא הייתה דברנית קטנה והוא דברן קטן ממנה וקצר רוח, וממילא לא ידע ולא אהב לשאול. לזושה לא השיב בטלפון על ההערה הדוקרת והחליק אותה בגרון. מינקות הכיר טעם נזיפות. ובאמת, לא ידע איך יעביר את הזמן בהקשבה לדיבור הטרחני שלה. רגל קופצנית יש לו. עניינו, האמת, במשהו שלא הודה בו אפילו בינו לבין עצמו. מי יֵדע במה תעלה לו הליכה זו. עורבים קשוחים וצרחניים ומַיינות..."
לבנה מושון. מתוך "הכריתה"

המשך...