"אני עומדת ליד הקיר וכותבת לך לאורך שלושה מטרים, וחוזרת וכותבת עוד שלושה מטרים, בכתב יד צפוף, באותיות מסודרות, יש לי עוד הרבה שורות של שלושה מטרים להגיד לך, ואחר כך ארד עוד שורה למטה, ולאט לאט אכרע על הברכיים ואצעק, ואם לא יספיק לי הקיר הזה אעבור לקיר הבא, כי המחסן גדול, אף אחד לא מסתכל מה שאני מקשקשת על הסיד הלבן, ואם ייגמרו הקירות אעבור לארון, לדלתות של המחסן, על התריסים. מה זה אומר עלי? שיצאתי מהגוף שלי לטייל בשיגעון?"
לבנה מושון. מתוך "שתיקת הצמחים"
המשך...